היא גרה בחו"ל, חרדית מבית,
עוקבת אחריי כבר שנים במייל,
משהו במסר האחרון ששלחתי
עורר אותה לעשות מעשה ולקבוע איתי פגישה
קבענו שיחה טלפונית
—
את צעירונת, היא צחקקה נבוכה
כאילו עצם העובדה שהיא פונה אליי ממרומי סבתאותה הבשלה
מצביעה עליה כמשוגעת
אני מודה שאני עוד בדרך
דרך מופלאה של צמיחה
דרך שאהיה בה עד יום מותי
ואני זוכה לפגוש נשים בכל גיל…
סבתות בנות 70 + עם חיוך שובב של ילדה בת 5
וצעירות בנות 18 עם משקל חיים של בת 80
את לא הלקוחה הכי מבוגרת שלי,
אני מרגיעה אותה
והיא מופתעת, באמת? היא אומרת בתחושת הקלה ומרגישה יותר בנוח
טוב, אני לא יודעת מאיפה להתחיל
אני לא יודעת אם את יכולה לעזור לי
זה מורכב את מבינה?
זה נושא שאני סוחבת כבר שנים
והייתי כבר אצל כל מיני…
אני מבינה. מבינה ולא נבהלת ממורכבות
בכל יום אני שומעת סיפורים מטורפים, סיפורי חיים
שיש בהם נסיונות מאתגרים, סבל, וייסורים, ומורכביות אין ספור
אז אני כבר לא מופתעת. לא נבהלת. לא נרתעת.
זה בסדר אני עונה לה, בואי תספרי לי.
והיא מספרת
המילים מתבלבלות לה קצת
אבל אני אוספת את המידע
נושמת עמוק יחד איתה
ולאט לאט
כמו חוטי צמר סבוכים
אנחנו מתחילות לפרום,
מתחילות להבין,
עד שאני מגיעה לקשר סבוך שלא נפתח
פשוט לא.
אין כניסה.
מרגישה התנגדות גדולה –
כאב בלתי נסבל
אנחנו עוצרות
אני שואלת אותה
את רוצה לשחרר את זה?
היא לא בטוחה.
אני מכבדת את זה. מכירה מקרוב את המקום הזה,
כשלא רוצה עדיין לשחרר,
אני עוד זקוקה לכעס
אני עוד זקוקה לרחמים עצמיים
אני עוד זקוקה לסיפור הזה שהוא הזהות שלי
אני עוד זקוקה לשליטה גם אם היא מדומה
אז אני שותקת
נותנת לה מקום
ואז קול קטן עולה בשקט-
אני חושבת מוכנה. כן, אני מאוד רוצה לשחרר.
אני מתרגשת איתה
ואנחנו מתחילות תהליך ריפוי
תהליך שחרור עדין בשיטת הפירמידה ההפוכה
היא מתמסרת
עונה לשאלותיי גם כשאינה מבינה את מהלך הדברים
מציפות בעדינות, מדייקות, בוחרות מחדש…
אני מניחה את הטלפון
ועוברת לשלב האחרון של הטיפול
מתפללת להיות שליחה נאמנה
מתחברת לבורא עולם ושולחת אליה באהבה
גלים של אנרגיה מרפאה
אני יודעת שהטיפול הסתיים
כשיש לי חיוך גדול על הפנים
כשהאנרגיה בידיים מתפשטת לי לחזה
כשאני חוזרת לנשימה עמוקה
את איתי?
אני שואלת
היא שם.
מרוגשת.
גם אני.
אני מקריאה את התפילה איתה אני מסיימת כל תהליך ריפוי בדרך הטוב,
היא עונה אמן…
למחרת אני מקבלת במייל את ההודעה הכי מתוקה בעולם.
הסרת ממני עול של שנים. אין לי מילים להודות לך.
ואני
אני מודה על הזכות
ומתפללת לעוד יום בעולם הזה
ומתפללת שתהיה לי הזכות לעשות טוב
גם ביום הבא
אמן
ריפוי בדרך הטוב
להרגיש ~ לשחרר ~ לאהוב
תגית: טיפול אנרגטי
לא מכשפה ולא קוסמת
לא מכשפה. ולא קוסמת.
לוקחת בחשבון שיהיו כאלה שירימו גבה ויחשבו שהשתגעתי
אבל החלטתי לשתף בכל זאת.
לאחרונה, אני מרשה לעצמי להיות יותר אני.
ולהיות יותר אני זה להיות מכלול של נקודות,
ובעצם להרשות לכל אחת מהן להאיר,
ולא רק לאלה שהיה נראה לי שהן יותר "נחשבות, טובות או ראויות"
יש לזה השלכות מרגשות ביום יום שלי,
בחיות, בשמחה, בחופשיות, בהכלה.
חיה שפע במובן העמוק של המילה,
נותנת ומקבל חיבוק של חמלה על כל הנקודות
שעד היום התביישתי בהם,
החבאתי והשתקתי.
ופתאום אור. פתאום הכל אחד מהשלם.
האמת היא שזה לא פתאום. זה רק מרגיש ככה שמסתכלים לאחור.
כל יום עוד נקודה 'חדשה ישנה' מאירה, יוצאת מהפינה שלה,
מבקשת ביטוי, מקום, נוכחות וחיבוק…
חלק מרתק בתהליך הזה הוא מה שקורה לי בעקבות 'הארת הנקודות' בפגישות אימון וטיפול.
לאחרונה, מרשה לעצמי לבטא נקודות אור שהיו שמורות עד כה רק לעצמי.
ועכשיו, נראה שיש לנקודות האור האלה חיות משל עצמן. הן לא נבוכות, ולא חוששות והן לוקחות אותי למסע חדש.
זה מתחיל בשיחה של לב אל לב, תהליך אימוני מובנה מצד אחד ואינטואיטיבי מצד שני, וכשאני מרגישה שהגענו לנקודת מיצוי, אני צוללת בעיניים עצומות, בשקט, ושומעת את השאלה הנכונה שיש להתמקד בה.
את השאלה הזו אני מכוונת לנשמה שמולי ומתמסרת לשיח תודעתי ברמה אחרת, נשמה לנשמה, בו אני עדה לתהליכי ריפוי עמוקים, שיש להם צורה, וביטוי ויזואלי מדוייק, סצנה שלמה עם תחושות עזות וקולות.
תשובות חדשות נפתחות. כאבים שלא יכלו להאמר באופן מודע משילים הגנות ונשמעים באופן אותנטי, חזק וברור. נשארת נוכחת עד שתהליך הריפוי מושלם, שקצב הלב חוזר לדיוקו, שהנשימה נפתחת והחיוך מתפשט.
חוזרת מהתהליך הזה בהתרגשות עם אור חדש, מרגש, עוצמתי על כל מה שהבנו עד עכשיו ברמת המיינד.
מופתעת לגלות שהנקודות המאירות מתוכי לא פוחדות לפגוש מקומות חשוכים, כואבים, חונקים, ואפילו גדושים בייסורים של שנים.
הן לא פוחדות להיות שם, בנוכחות מלאה עם הנשמה שמולי, וברכות אוהבת,
הן פשוט מאירות את החושך.
מסעות כאלה חוויתי על עצמי לא פעם, כבר שנים. וגם מפגשי אימון בדרך הטוב וטיפול בשיטת "הפירמידה ההפוכה" אני עושה כבר שנים.
אבל אני מודה שאלו הן צעדיי הראשונים והמרגשים כמטפלת, בהשתתפות אקטיבית במסעות ריפוי ברמת תודעת הנשמה, בשיתוף עם עוד ועוד נקודות אור מתוכי שבחרו להפסיק להתייבש ולהתבייש בצד…
ויהי אור.